הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' ביטוח חקלאי - אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

החלטה

לפני תובענה שעניינה תאונה בין שני רכבים שארעה ביום 14/11/10 (להלן: "התאונה"). בהתאם להוראות תקנה 214טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אפרט להלן בתמצית את עיקרי פסק הדין.

התובעת מס' 1, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ, ביטחה בכל הזמנים הרלבנטיים רכב מסוג טויוטה (להלן: "הטויוטה"), אשר בה נהג במועדים הרלבנטים מר אכרם חדאד (להלן: "חדאד").

הרכב השני שהיה מעורב בתאונה היה משאית (להלן: "המשאית") אשר בה נהג מר אבו אלעולה מוחמד (להלן: "אבו אלעולה") ואשר היה מבוטח אצל הנתבעת, ביטוח חקלאי – אגודה שיתופית מרכזית בע"מ.

חדאד טוען כי הוא עמד בנתיב השמאלי מתוך שני נתיבים שמאפשרים את הנסיעה בכיוון ישר בצומת סומך וכי משמאלו היו שני נתיבים שמאפשרים את הפניה שמאלה, כאשר בנתיב הימני מתוך שני הנתיבים שמאפשרים את הפניה שמאלה, עמדה המשאית. חדאד טוען כי כאשר המשאית היתה בעצירה מלאה, הוא ביקש לעבור מהנתיב שבו הוא עמד אל הנתיב שמאפשר את הפניה שמאלה, זיהה כי קיים מרווח בין המשאית שהיתה בעצירה לבין הרכב שהיה לפני המשאית, אותת ופנה אל עבר אותו מרווח. ממשיך ומסביר חדאד כי בעת שעבר אל המסלול השמאלי (אשר מאפשר את הפניה שמאלה) החלה המשאית בנסיעה, ללא שהיא הבחינה בו, וכך פגעה בו בחלק האחורי של רכבו.

אבו אלעולה, מנגד, טוען כי הוא היה בעצירה מוחלטת בנתיב הימני מבין שני הנתיבים שמאפשרים את הפניה שמאלה וכי חדאד ניסה "להשתחל" אל תוך התור שמאפשר את הפניה שמאלה וכי במהלך "ההשתחלות", שפשף חדאד את החלק האחורי של רכבו בפינה הימנית קדמית של המשאית.

לפני העידו שני הנהגים והגישו מסמכים רלבנטיים, לרבות תמונות שצילם אבו אלעולה במצלמתו ביום האירוע.

לאחר בחינת העדויות והמוצגים ושקילת סיכום הטענות מטעם הצדדים, מסקנתי הינה כי דין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

(א)שני הנהגים למעשה מסכימים שהמשאית היתה בעצירה מוחלטת כאשר התחילה הטויוטה לעבור מהנתיב שלה לתוך הנתיב של המשאית. המחלוקת היא באשר לשאלה אם המשאית החלה בתנועה וכך פגעה בטויוטה (לשיטת חדאד) או שמא המשאית עמדה גם בעת הפגיעה (לשיטת אבו אלעולה). הנטל להוכיח כי המשאית כבר החלה בנסיעה בעת קרות האירוע מוטל על שכמה של התביעה ולא מצאתי שהיא הרימה את הנטל.

(ב)עיון בתמונות שהציג אבו אלעולה מראה שהפגיעה במשאית היתה בפינה הימנית קדמית, כאשר הפגיעה עצמה הינה למעשה פגיעת שפשוף וניתן לראות שפסי השפשוף נמשכים בחלקם בצד של הפינה שפונה ימינה וחלקם בצד של הפינה שנמצא בחזית. לא ברור לי כיצד פגיעה שכזו, ובמיוחד העובדה שעסקינן בסימני שפשוף, מתיישבת עם התיאור של התביעה באשר לקרות האירוע. בנוסף, יש לשים לב שאין המדובר בפגיעה שהסבה נזק לכל החזית האחורית של רכב הטויוטה באופן הומוגני או לכל החזית הקדמית של המשאית. אמנם חדאד הסביר שהוא לא הספיק להשלים את הכניסה למסלול של המשאית, אלא שהוא היה באלכסון (עמ' 2, שורה 10) אך עדיין אינני בטוחה שיש הסבר לסימני השפשוף לו המשאית היתה בתנועה.

(ג)מעבר לכך, אני סבורה שמעבר כפי שביצע חדאד מהנתיב אשר מאפשר את הנסיעה ישר אל עבר הנתיב שמאפשר את הפניה שמאלה, תוך שהוא משתלב לפני המשאית שעומדת בתור, חייב לקבל את הסכמתו של נהג המשאית וחדאד היה צריך לוודא שנהג המשאית רואה אותו ומאפשר לו להשתלב. אם כך היה נוהג חדאד, אזי שנהג המשאית לא היה מתחיל בנסיעה ופוגע בו - וזאת אף אם נקבל את גרסתו לגבי כך שאכן המשאית החלה בנסיעה ופגעה בו, כיוון שלא ראתה אותו. ייתכן ויש שטח על הכביש בצד הקדמי ימני של המשאית שלנהג המשאית יש קושי לראות את המתרחש בו – ודווקא בשל כך קיימת חובה מצד חדאד לוודא שהוא לא נכנס אל הנתיב שלפני המשאית טרם יבדוק שאכן הוא יכול לעשות זאת בבטחה.

לכן, והואיל ונטל ההוכחה רובץ על שכם התביעה - מצאתי שבמקרה זה היא לא הצליחה להרים את הנטל ולשכנע אותי במאזן ההסתברויות שהגרסה של חדאד מסתברת יותר מאשר הגרסה של אבו אלעולה.

לאור האמור לעיל, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בגין שכר טרחת עו"ד בסך של 1,000 ₪ (סכום שכולל מע"מ) ותשלם לעד, מר אבו אלעולה את שכרו, כפי שנפסק בעמ' 4 לפרוטוקול.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.